זומר - ייעוץ וטיפול פסיכולוגי
زومر- استشاره وعلاج نفسي
Somer – Counseling and Psychotherapy
 

1.8.11

היום התפרסם בעיתון הארץ מאמר ובו דיוח כי מדענים ישראלים הצליחו להוריד מאוד את הסיכוי ללקות בהפרעת דחק-פוסט-טראומטית לאחר הזרקת ההורמון קורטיזול, זמן קצר לאחר החשיפה לאירוע המאיים (לכתבה בהארץ לחצו כאן). זכור לנו, כי במלחמת לבנון השניה הסתובבו הרופאים בחדר המיון עם מזרקי וואליום וממש הרדימו את נפגעי החרדה במינונים גבוהים של התכשיר. לא פורסמו כל ראיות שטיפול כזה עזר והדאגה של חלק ממומחי הטראומה ששהו אז בחדר המיון הייתה שטיפול כזה לא מאפשר עיבוד של החוויה הטראומטית וגם לא פוגם בתהליך הביוכימי של היווצרות ההפרעה.

המחקרים האחרונים בדבר התערבויות תרופתיות קרוב למועד החשיפה, עולות בקנה אחד עם הידע הקיים, שהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית רגישה לא רק לכמות הטראומה אליה נחשף האדם, אלא גם לחלוף הזמן מאז הופיעו התסמינים ועד להתערבות הראשונה. משהו קורה ברמה הביוכימית לזיכרון הטראמטי די מהר, ואם הנפגע חווה מצוקה חרדתית גבוהה שלא נרגעת באופן טבעי, ההפרעה הפוסט-טראומטית ממש נצרבת, בצורה ביוכימית, בנתיבי העצב המוחיים ומקשה על עיבוד החרדה והפלאש-בקים והפיכתם לזיכרון רגיל.

חשוב לזכור כי הפרוטוקולים הטיפוליים לדחק חריף כוללים גם התערבויות  פסיכולוגיות כמו EMDR (טיפול המאפשר עיבוד הטראומה באמצעות גריה דו-צדדית של המח, בד"כ על ידי תנועות עיניים מצד אל צד). יחד עם זאת, ההמלצות עד כה, היו לא לעשות דבר ביומיים הראשונים משום שהתסמינים בתקופה זו נחשבים לתגובות נורמאליות. עכשיו נשאלת השאלה, מי יקבל את הטיפול החדש? כל מי שנחשף לאירוע טראומטי? והרי המחקר מראה לנו כי 2/3 מהנחשפים לא יפתחו שום תחלואה פוסט-טראומטיתֿ. זה אומר שהתערבות מניעתית עם כל מי שנחשף לטראומה עלול להוות בזבוז משאבים עצום. תארו לעצמכם מצב של התקפה על העורף האזרחי, כמו שצופים לנו במלחמה הבאה. האם הזריקות המניעתיות תנתנה לכל האוכלוסיה? הרי 2/3 מהאוכלוסיה לא היו מפתחים פוסט-טראומה גם בלי הזריקות.

המחקר העתידי יצטרך לסייע למומחים לאתר בצורה טובה יותר מי מבין האנשים במצוקה מיד לאחר חשיפה לטראומה הם בסיכון הגבוה לתחלואה. אלה יהיו האנשים שראוי לתת להם את זריקת המנע.