חלימה בהקיץ חריגה מאופיינת בנטייה חוזרת ונשנית להִישָּׁקְעוּת בתוך עלילות דמיוניות עשירות הגוזלת זמן רב, וכרוכה בכמיהה לחזור אליה כל אימת שמתעוררת מניעה לעיסוק בה. פעילות מנטלית זו באה, לעיתים, על חשבון התמודדות עם מחויבויות חשובות בחיים, כמו לימודים או קשרים בינאישיים. האזנה למוזיקה מהווה זרז חשוב להפעלת החלימה בהקיץ הזו ולאחזקתה.
אלמנט ייחודי אחר שקשור בתופעה הוא סטראוטיפיות. חלק מהילדים והמבוגרים המפעילים דמיון בהקיץ מסוג זה מבצעים תנועות גופניות חוזרות ונשנות הקשורות בעלילה המדומיינת, או מזיזים את שפתיהם לפי המלל המדובר בדמיונם. יש העוסקים בצעידה הלוך ושוב בעת טוויית הפנטזיות שלהם, בהתנדנדות או בהנעת ידיים או אצבעות. החזיונות בהפרעת חלימה בהקיץ חריגה שונים מהזיות פסיכוטיות בסכיזופרניה בכמה היבטים ברורים: ראשית, הם הרבה יותר מורכבים ועשירים ומאופיינים בעלילה מרובת פרטים. שנית, חזיונות אלה מופעלים ומתוכננים על ידי הפרט והם אינם נחווים כפולשניים. ולבסוף, לחולמים בהקיץ בוחן מציאות תקין שמאפשר להם להבחין בין המציאות לבין התכנים הדמיוניים המיוצגים בפנטזיה שלהם.
פרופ׳ אלי זומר הוא נחשב למגלה של התופעה והוא החוקר המוביל כרגע בתחום.